השם "עגבנייה" ניתן לה בהקבלה לכינויה העממי באירופה "תפוח-אהבה". היא שייכת למשפחת הסולניים, בהבשלה צבעה אדום, טעמה מיוחד והיא בעלת ערך תזונתי רב.
מה ייחודה של העגבנייה?
העגבנייה מכילה חומרהנקרא ליקופן (פ' דגושה), ויטמינים רבים כמו ויטמין C וויטמינים מקבוצת B, בטא-קארוטן וכן סיבים תזונתיים.
מהו ליקופן? בשנים האחרונות נחקר רבות עלאודות חומר הליקופן. זהו חומר הצבע המעניק לעגבנייה את צבעה האדום ותפקידו החשובביותר: חיזוק מערכת החיסון של הגוף למניעת מחלות.
מחלה נוצרת עקב תהליכיחמצון, תהליך שבו נהרסים תאים, ואילו הליקופן מונע את החמצון.
ידוע עלחומרים נוספים מונעי מחלות מכוח היותם מונעי חמצון, ובהם: ויטמין C המוכר לכולנווגם בטא-קארוטן הנהפך לוויטמין A, המינרל סלניום ועוד. החוקרים סוברים שהליקופןמונע תהליכי חמצון בצורה טובה יותר, ובזה יתרונו הגדול.
מהםהתחליפים הטבעיים לעגבנייה?
הליקופן מצוי גם באשכולית אדומה, אבטיחוגויאבה. להורים שילדם לא אוהב את העגבנייה בסלט, נבשר בשמחה שאפשר להציע לילד רסקעגבניות. לרסק עגבניות יתרון, כי למנת רסק נזדקק למספר רב של עגבניות. בעגבנייה אחתמצויים 3 מ"ג של ליקופן וברסק העשוי מ- 6 עגבניות (פי 6) נמצא כ- 18 מ"ג של ליקופן.
את הרסק נוכל לנצל גם לרוטב עגבניות לפיצה, לפסטה ואפילו לקטשופ.
האם תהליך החימום הורס את הליקופן שהעגבנייה?
זוהי שאלה לגיטימית שרבים שואלים, והתשובה: לא, ואף ייתכןשהחימום עוזר לליקופן להיספג יותר טוב בגוף. לפיכך נציע הפעם מתכון מבושל, עשירבעגבניות, להנאת הילדים ובני המשפחה.
ישנו מגוון גדלים וסוגים עצום לעגבניות מהקטנות ביותר (שרי) ועד לעגבניות הענק (שמגדלים היום במהרה "תודות" לדשנים הכימיקלים הרבים). ישנם סוגים בצבעים שונים מהצהבהב ועד לאדום כהה- שחרחר. רצוי לקטוף אותן כשהן מאדימות ומבשילות, אך גם אם הן ירקרקות ניתן להניחן במקום חם להבשלה (על אדן החלון, למשל). לא כדאי לאכול אותן כשהן ירוקות, מאחר ואז הן מכילות את רעל הסולנין (שעל שמו קרויה משפחת הסולניים, שהעגבנייה היא חלק ממנה).
העגבנייה עשירה מאד במינרלים (אשלגן, סידן, ברזל וכו') ובויטמינים- במיוחד ויטמין A ו-C. הן מכילות גם רכיבים אנטי סרטניים , כמו הליקופן שהוא אנטיאוקסידנט חזק שגם נותן לעגבנייה את צבעה האדום החזק.
בשעת בישול העגבנייה, לעיתים, מסירים את קליפתה ואף את הגרעינים. זאת עושים ע"י השרייתה במים רותחים למספר דקות ואז הקליפה מתקלפת בקלות.
לאחרונה הראו מחקרים שעגבניות המבושלות עם שמן זית תורמות מאד לבריאות ועוזרות למנוע סרטן, כך שלכל אוהבי המטבח האיטלקי יש לגיטימציה להמשיך וליהנות. הצרה היא שרבים מהרטבים מכילים חומרים משמרים, יש לשים לב לתוויות, או להכין לבד...
קטשופ טבעי מהבית- אלטרנטיבה בריאה לילדים:
מערבבים בבלנדר כוס של עגבניות מרוסקות (מגרדים בפומפייה), ¼ כוס שמן זית, 2 כפיות דבש, בצל קטן קצוץ, שן שום קצוצה, כף מיץ לימון, מעט מלח ומעט אורגנו.
מבלנדרים עד לקבלת עיסה אחידה, אפשר לדלל מעט במים אם רוצים ואפשר גם להוסיף מעט פלפל שחור, צ'ילי, בזיליקום, רוזמרין ותבלינים נוספים.
יש לשמור במקרר בכלי סגור. הקטשופ הזה יכול לשמש גם כרוטב לפסטה, או כבסיס לרוטב.
רסק עגבניות ביתי
1. קנו כמות גדולה של עגבניות שרי מזן תמר (זה זן שמופיע בסוף הקיץ).
2. רסקו את העגבניות ובשלו אותן כמה שעות, בלהבה בינונית, לאידוי מקסימאלי.
3. הקפיאו את הרסק.
סלט עגבניות ובצל
מספר מנות: 6-4 מנות
החומרים:
1 בצל סגול גדול
4 עגבניות שדה גדולות ובשלות
2 כפות נענע קצוצה
3 בצלים ירוקים, קצוצים
לויניגרט:
4 כפות חומץ שרי
4 כפות סוכר
1 כפית מלח
½ כפית פלפל שחור גרוס
2 כפיות שמן שומשום
8 כפות שמן מזולה
שלבי ההכנה:
1. חוצים את הבצל ופורסים לאורך לפרוסות ברוחב 1 ס"מ. מעבירים לקערה. טורפים בקערה את החומץ, הסוכר, המלח והפלפל, עד שהסוכר נמס. יוצקים את התערובת על הבצלים הפרוסים, מערבבים היטב ומשאירים לעמוד 3 דקות. יוצקים מעל את השמנים וטורפים לתערובת אחידה.
2. קולפים את העגבניות ופורסים באופן זהה לפריסת הבצלים. מוסיפים את העגבניות לקערת הסלט יחד עם הנענע הקצוצה והבצל הירוק, מערבבים היטב ומגישים.
